- As for the blog's name: -


I was @ Gustav Ericsson's sight, - Anzenkai, and I was looking at Nishijima Roshi’s calligraphies over there. Particularly there is one - "seki shin hen pen" - about which Gustav has earlier said in a blog post that it is Nishijima's favorite phrase from Master Dogen.

This seemed strange to me. It was not what I would expect Nishijima Roshi's favorite phrase to be. It seemed it could be some Rinzai master's favorite quote, - it seems to express continuous and constant sincerity, - but it did not seem to fit my view of the way Nishijima Roshi saw things.

So - consequently - I tried to think what would I expect his favorite quote to be. But all phrases I could think of did not seem to fit just what I might have had in mind.

So I tried to come up with what I would see it as, - and what I have come up with - is - "this universe out here".

- And this seems to be the right name for this blog here too.


- Definitely.                                                 ________________________

מימדי החשיבה

כתבתי כבר, אבל בכ״ז, - חכם, - אם יראה תמונה, - הכוונה לא לתמונה על הקיר, - תמונתם של דברים - מצב קיים שלנגד עיניו, - יכול להבינו. לא מובטח שיבין. לא כל החכמים שווים. וספק אם ניתן להגדיר ”חוכמה“, - כבעניינן של תכונות אחרות קיימים שזכו לה יותר וקיימים שזכו לה פחות.

החשיבה מהי? - מהי החשיבה? - ידוע לנו x, וממנו מסיקים y. קיימת תמונה שלא את מלואה אנו רואים, ומסיקים באשר לנסתר מהגלוי. למה אני מציין? כי הממשות אין נסתר ממנה. אין דבר נסתר ממנה. לכן אינה נזקקת לחשיבה. לדעתי. החכמה מיותרת לדידה. - אבל אנחנו לא הממשות. אנחנו כן, אבל...

- בכ״א, - במצב האולטימטיבי לא יהיה צרך בחשיבה כלל. לא יהיה צרך בחכמה. אבל מתחת קיימים מצבים שונים. - ולעניין הזה התייחסתי בפסקה הראשונה.

- בכ״א שוב, - אדם חכם, בהביטו במציאות, - לעיתים לכל הפחות, ובתלוי במידת חכמתו כמובן ובמצב הדברים שלפניו גם הוא כמובן, - יוכל לבוא לידי מסקנות או הבנה מתוך עצם התבוננותו במצב או ראייתו אותו. לעניינו של פקח מצב הדברים שונה. - פקח לא כך. - לעניינו של פקח תוכל להציג בפניו דברים, מ-א' נובע ב'. זאת יוכל להבין. - לעניינה של תמונה כאמור, - יהיה מצב הדברים שונה, - אדם אינטליגנטי שאינו חכם, - תדרש (אם בכלל ניתן) להציג בפניו מסקנות הגיוניות בזו אחר לעניינו של הדבר: - מ-א' נובע ב', מ-ב' נובע ג', מ-ד' נובע ה', ו' גורר ז', ג', ה' ו-ז' גוררים את ח', - וכן הלאה. אז יוכל להשתכנע בשמשנהו יראה מיידית. לעיתים לא רחוקות כמובן גם לא ניתן יהיה לשכנעו בדברים כלל. גם לנוכח העובדה שבני אדם הגיוניים לעיתים הרבה פחות משמדמים בנפשם. לא מעט נספג מן הסביבה, - ולעניין זה נדרש עומק של האישיות ע״מ להבחין בכך ולא פקחות. (אינטליגנציה) - דווקא המגלים עניין רב בעניינים שכלתניים הנדרשים לפקחות ככלי מובהק לעניינם הם הרחוקים במקרים רבים מן העומק האמור והדבר אינו מתמיה. - אבל כעקר הדברים בפוסט הזה הנקודה היא בעניין ההבדל בין מי שיבין או יקלוט דברים אינטואיטיבית אולי בלא צרך בפירוק למבנה של מסקנות לוגיות כאמור לעיל ומתוך התמונה הכוללת לבין מי שיכולתו מצטמצמת לכדי היכולת לעקב אחרי פרטים בודדים שהבנתו של כל אחד מהם קלה לכשעצמה ולהרכבת השרשרת המתקבלת. (או גם לאיתור מבנה מסוג זה בעצמו)

לעניין הפוסט המקושר בתחילה ראו גם תגובה ראשונה שם.

יתכן ויש משמעות גם לזה.

1 comment:

Ran K. said...

חכמה באה לידי ביטוי ביכלת לראות את המציאות. פקח מסוגל לעמד על העולה ממערכת של היסקים לוגיים, או לבנות מערכת כזו בעצמו. השוני מהותי ומשמעותי. חכמה אינהרנטית לאופי של האדם ולטבעו. פקחות יכולה להמצא אצל בני אדם שונים לחלוטין, - רדודים עד אימה או גם חכמים ככל שיהיו כמובן. העיוורון בהתייחס לחכמה כתופעה הוא אחת הרעות המשמעותיות ביותר לדידה של האנושות. - במצב שבו לא ניתן לזהותה בכלים שאינם תלויים בעצם מהותם ביכולותיו האישיות של המזהה, דוגמת מבחני IQ או מבחנים פסיכומטריים, - היום - היא זוכה להתעלמות. - הדבר דומה להתכחשות לאור בחברה שבה כ-75% מהאוכלוסיה עוורים לחלוטין והשאר בדרגות שונות של יכולת ברצף אחיד יחסית. - כפי שהראיה בעין הפיזית מסוגלת לתרם לאין ערוך לתפקוד ככלל, - כך גם היכולות המנטליות הנשכחות הינן בעלות ערך שיש בו כדי לשנות באפן משמעותי ביותר את צביונו של העולם בו אנו חיים, - קרי את דרך עשיית הדברים במסגרת האנושות ומתוך כך זאת. - הנדרש הוא ההכרה בקיום התופעה, - ומכאן גם בערכה, ושינוי המבנה ההיררכי הקיים לדבר-מה סביר יותר שתמצא בו תועלת ממשית. - אלא שכמובן השכלתנים, - האינטלקטואלים, - בעוורונם המושרש, - יעמדו על דרכיהם המשכילות כביכול והינם כחתול שמבקשים העכברים לתלות פעמון בצווארו. כדרך שאמר הנוצרי: - ”שיש לו - יקבל“. ושאין לו יעמד בעקשות על המשך שהייתו במדבר ויחסם בטפשותו כל דרך לגאולה.