לא קל למצא דוגמא להעדר היכולת הממשי של ההכרה האנושית בימים אלה בהם השכלתנות זוכה להתייחסות הממסד והכלל, לא קל למצא דוגמא למצב שבו הסברה המקובלת בדבר האיכויות של היכולות המנטליות בכלל והחשיבה בפרט אינה חורגת מגדר אשליה מנותקת מכל מסקנה סבירה ומוצדקת, שתדמה למצב שבו בעשורים האחרונים הופיעה והתפשטה הראייה (שאינה ראייה כמובן הלכה למעשה) הגורסת שהנטיות המיניות הזוכות לאחרונה לכינוי "חד-מיניות" (הן והסובבות אותן או הקרובות להן) אינן טובות פחות מאלו הרגילות, המקובלות, (אם תרצו המקובלות מקדם) הטבעיות ואין בהן פגם, לא כל שכן אינן באות בגדר פגם לכשעצמן, - והן תקינות ובריאות באותה מידה כאחרות שיכונו "דו-מיניות" ואינן נופלות מהן בדבר.
אין ספק שיבוא יום ועובדת השגיאה הגמורה והמוחלטת בעניין זה תמצא ותהיה ידועה לכל, למלומדים כלכלל הציבור, ואז גם היות התופעה (של היות הסברה האמורה כה מקובלת כשהפכה להיות) קשה כשהינה תובחן בנקל, אף כי מטבעה לא תהיה דווקא קלה להבנה.
אלא שהמועד האמור אינו ידוע (לכותב לכל הפחות) ואינו צפוי לבוא במקרה הטוב ביותר בתוך פחות מ-20 שנה. - במצב הקיים, - מובאים הדברים דכאן.
- מנין הסברה האמורה? מה הביא לשינוי בהשקפה ששררה עד לפני כ-2 או 3 עשורים? ניתן להניח, שהבודקים את הדברים, - או, נכון יותר אולי, - יש לומר "הבודקים" את הדברים, - משתייכים ל-"קהילה" שבה אמורים הדברים, - שכן לאלו ימצא עניין בעניין. (במישור האקדמי) לא קשה להעריך שלמצב כזה עשויות להמצא השלכות על ה-"ממצאים" שישתכנעו בהם האחרונים. אבל בכך עדיין אין עובדה ברורה שתאמר דבר.
- הרעיון, ע"פ דברים שנשמעו מפי פרופסור (שאינו שייך לנ"ל דווקא) שנזדמן לי להתקל בדבריו, - הוא כי כך הוא בשל האפשרות של סוטה כאמור (ויתרעם מי שיתרעם על השימוש במלה האמורה, גם בעיני אין הביטוי כה חריף כראיה המקובלת, אלא שמכל מקום אין חשיבות לכך) לקיים מערכת יחסים מלאה עם שנמשך-הוא-אליו - כאשר אין הדברים מתמקדים בהכרח במשיכה המינית בלבד דווקא. עד כמה צריך להמצא טפש ע"מ לבוא לידי מסקנה כאמור, ישפוט כל אדם בעצמו. - הרעיון הוא שמשום שעשויה להתקיים מערכת יחסים רגשית המתייחסת אל בן הזוג (או בת הזוג) כאדם שלם על כל הווייתו, אין המדובר בסטייה. ואין טעם להטריח עצמנו טרחה רבה בשאלת הגדרתו של המונח "סטייה". הדבר לא יעלה ולא יוריד. מה גם שקיימים כאלה שיטעו בהגדרת המונח ותובילם טעותם זו לשגיאות נוספות. התייחסתי בפסקה הראשונה להגדרת השאלה.
סביר שקיימים מקרים שבהם הדבר אמנם כך. ולאחרונה רבים. ניתן לבוא מכאן לידי מסקנה? שוב, - קשה שלא להקשות שוב, - עד היכן עשוי הטמטום להגיע?
- לעניין אדם הנמשך לנעלי נשים, וקיימים כאלה, - אילו היה בידי הנעל להשיב רגשות תחת רגשותיו, אילו היה לאותו אובייקט מבנה הכרתי כשל אדם בוגר, - עשויים היינו להתקל באותה תופעה. כמובן שלא זה המצב. - ולכן יהיה המצב שונה. כְּמוּבָן מאליו.
בהתייחס לנמשך לילדים צעירים בשנותיהם הראשונות, התופעה דומה. אילו היה המדובר במצב שבו האובייקט הינו שווה ערך לעניין יכולותיו-הנפשיות-והמנטליות עשויים היינו להתקל בתופעה שבה נתקלים היינו במערכת יחסים דומה לזו הנורמלית.
כל אדם יבין שזה לא המצב. - מה ידוע לאותם "אנשי מדע" או "חוקרים" העונים ועוסקים בדבר בדבר מקור התופעה? ככל שניתן להבין, - לא כלום. - בכך העניין. ע"מ לבוא לידי מסקנה באשר להיות התופעה (של המשיכה ה-"חד-מינית") כזו או אחרת, - יש לעמד על הגורמים המביאים לקיומה. ואם אין אדם יודע דבר בנידון, - יודה בבורותו. אין זו בושה לכשעצמה. אין המדובר בהכרח בדבר שקל, היום, - באמצעות הכלים (העלובים למדי, אולי) שבידי העוסקים בדבר וסביבתם ה-"מדעית" להוודע בעניינו. - ככל שעשוי אדם להתרשם, - גם אם אין המדובר במה שנבדק והוכח בודאות, לעניין הגורמים, - אין הבדל, ביסודו של דבר לכל הפחות, - בין התופעה הנזכרת והנדונה-כאן לבין שתי התופעות האחרות שהוזכרו ואחרות קיימות.
- ככל שהגורמים אותם, - אין מקום להניח כי במקרים אחרים המדובר בשיבוש ובפגם או בחולי ואילו לעומת-זאת לעניין המקרה הנדון אין הדבר כך, ואין כאן אף צל צילם של פגם או חולי, והסובר אחרת הינו - משום מה - אדם חשוך. נהפוך הוא, אותם רבים הקוראים בקול גדול כי הינם "בצד הנכון של ההיסטוריה" (היפוכה הגמור של אמת) והמוצאים את המחזיקים - עדיין - בדעות שהוו ושררו תמיד עד להתהפכות שדברים-אלה-עוסקים-בה, - כחשוכים ו\או פרימיטיביים - (!!!) הם המעידים על עצמם כי הגיונם אינו הגיון וחשיבתם אינה חשיבה ונוהים הם כעדר של כבשים או כלהקה של דגים אחרי משמע אזניים שלא נבדק שיסודו ב-"מסקנה" שאינה מסקנה. - אין הבדל, ביסודו של דבר, ככל שניתן לשפט, - בין פדופיל לבין הומוסקסואל לבין בן-תופעה- [דומה-] אחרת שאין שמה מוכר לי לעניין התופעה שבפנים האורגניזם המביאה לידי התופעה הגלויה. - ומכל הנביאים הכוזבים בשער אין אחד (למיטב ידיעתי ז.א.) שיבוא ויאמר דבר אחר. - רוצה לומר כי ככל שניתן לשפט הדעה ששררה מאז ומתמיד עד לעשורים האחרונים (אולי לפני כ-30 שנה בקירוב) אין בה פגם ובניגוד לכך דווקא זו העכשווית והמתחדשת מגוחכת וריקה.
- אין המדובר בשגיאה גרידא. שגיאות קיימות לכאורה מטבע הדברים. - "Accidents will happen." אבל קיימת שאלה של סדר הגודל. וכאן רעיון שאינו מבוסס (ככל שניתן להבין) אפילו על כרעי תרנגולת בא לסלק תפיסה טבעית שאין בה דבר מורכב, - נכונה דווקא, - ומחשבה שמהווה בקירוב את האפשרות הגרועה ביותר של תופעת השכלתנות - (ניתן אולי להגדירה במידת מה כחשיבת סרק) את הרובד הדל והעלוב ביותר של חשיבה שאינה מסוגלת להתחבר אל המציאות כמות-שהיא, - זוכה לפופולריות שֶׁלְמִי-שמודע-למצב-כמות-שהוא קשה - בבירור והלכה למעשה, - להבין ולקבל את אפשרות קיומה. המצב שבו חלק כ"כ ניכר (ולא משנה מה האחוז המדויק) מן האנושות מקבל דברים הנוגדים כמעט ב-180° את האמת ואת המציאות, - בהעדר ביסוס אפילו לכאורה, - (הדברים המובאים לעיל ככלל צריכים היו להיות מיותרים, - אין כאן אבחנה עדינה, - יש כאן אשליה של טיעון מדעי שאם נשווה את חזקו לרצפה או תקרה של מבנה בטון משול הוא לדף נייר) ולא זו בלבד אלא שהשכם והערב (ובמפורש כך) נשמעים קשקשנים בשער שיוקיעו (כאילו הם הנאורים והם המתקדמים) את המחזיקים בדעתו של כותב-שורות-אלו, - ושיהללו את נעלותה-כביכול של תפיסתם הבורה והאומללה, - המצב שבו לא זו בלבד שהצעדים הם בכיוון ההפוך אלא שהפכו הדברים לכה-מקובלים כאילו מאמינה האנושות כי זריחת השמש מתרחשת כשעה מאוחר יותר משהיא מתרחשת-הלכה-למעשה ושקיעתה כמחצית-השעה כנ"ל, - ובטחונם העצמי של הדוברים כאילו מוחלט ושלם והמון עם מאחריהם תומך בגאון, - מצב זה קשה הוא לתפיסה ומהווה תופעה חריגה ומוזרה וקשה. דומים הדברים לבטחונם העצמי של הגוזרים את דינו של גלילאו גלילי בשנת 1633 אשר הגדירו את רעיונותיו בשלהם נהגו כאמור כמגוחכים, (absurd) בנוסף לתפיסתם את אלו כמושחתים מוסרית. עם זאת, - אז הייתה תפיסת הסמכות של הדת ומוסדותיה מקובלת ונפוצה ושוררת ככלל, - והיום אמורים אותם לצים המפיצים רעיונותיהם הדלילים והרדודים להאמין בצרך הידוע לבדיקה אובייקטיבית ולרציונאליות שאינה תלויה בנורמטיביות דתית או חילונית. ואעפ"כ, - כידוע, - וכמופיע בכל אשר נפנה, - ככלל, - התופעה של גורמים שונים, ולמותר לציין כי ממלכתיים ביניהם, - ישאו בגאון את ההבל הריק ויפארוהו כאילו המדובר בערכים נישאים שאין נאורים מהם, - בשמחה המסגירה צְפִידוּת הכרתם וסרק חכמתם הנעדרת, - ובששון המבקש להעמידו כענני השמים וכוכבי הרקיע המנחים את האנושות בכללה במסעה אל האור, - תופעה זו שרירה וקיימת, ואינה צפויה להעלם, - ככל הנראה - חרף טענות אבות הרעיון ומחזיקיו בדבר ביקורתיותם ורציונליותם. התייחסתי גם כאן.
אין ספק שיבוא יום ועובדת השגיאה הגמורה והמוחלטת בעניין זה תמצא ותהיה ידועה לכל, למלומדים כלכלל הציבור, ואז גם היות התופעה (של היות הסברה האמורה כה מקובלת כשהפכה להיות) קשה כשהינה תובחן בנקל, אף כי מטבעה לא תהיה דווקא קלה להבנה.
אלא שהמועד האמור אינו ידוע (לכותב לכל הפחות) ואינו צפוי לבוא במקרה הטוב ביותר בתוך פחות מ-20 שנה. - במצב הקיים, - מובאים הדברים דכאן.
- מנין הסברה האמורה? מה הביא לשינוי בהשקפה ששררה עד לפני כ-2 או 3 עשורים? ניתן להניח, שהבודקים את הדברים, - או, נכון יותר אולי, - יש לומר "הבודקים" את הדברים, - משתייכים ל-"קהילה" שבה אמורים הדברים, - שכן לאלו ימצא עניין בעניין. (במישור האקדמי) לא קשה להעריך שלמצב כזה עשויות להמצא השלכות על ה-"ממצאים" שישתכנעו בהם האחרונים. אבל בכך עדיין אין עובדה ברורה שתאמר דבר.
- הרעיון, ע"פ דברים שנשמעו מפי פרופסור (שאינו שייך לנ"ל דווקא) שנזדמן לי להתקל בדבריו, - הוא כי כך הוא בשל האפשרות של סוטה כאמור (ויתרעם מי שיתרעם על השימוש במלה האמורה, גם בעיני אין הביטוי כה חריף כראיה המקובלת, אלא שמכל מקום אין חשיבות לכך) לקיים מערכת יחסים מלאה עם שנמשך-הוא-אליו - כאשר אין הדברים מתמקדים בהכרח במשיכה המינית בלבד דווקא. עד כמה צריך להמצא טפש ע"מ לבוא לידי מסקנה כאמור, ישפוט כל אדם בעצמו. - הרעיון הוא שמשום שעשויה להתקיים מערכת יחסים רגשית המתייחסת אל בן הזוג (או בת הזוג) כאדם שלם על כל הווייתו, אין המדובר בסטייה. ואין טעם להטריח עצמנו טרחה רבה בשאלת הגדרתו של המונח "סטייה". הדבר לא יעלה ולא יוריד. מה גם שקיימים כאלה שיטעו בהגדרת המונח ותובילם טעותם זו לשגיאות נוספות. התייחסתי בפסקה הראשונה להגדרת השאלה.
סביר שקיימים מקרים שבהם הדבר אמנם כך. ולאחרונה רבים. ניתן לבוא מכאן לידי מסקנה? שוב, - קשה שלא להקשות שוב, - עד היכן עשוי הטמטום להגיע?
- לעניין אדם הנמשך לנעלי נשים, וקיימים כאלה, - אילו היה בידי הנעל להשיב רגשות תחת רגשותיו, אילו היה לאותו אובייקט מבנה הכרתי כשל אדם בוגר, - עשויים היינו להתקל באותה תופעה. כמובן שלא זה המצב. - ולכן יהיה המצב שונה. כְּמוּבָן מאליו.
בהתייחס לנמשך לילדים צעירים בשנותיהם הראשונות, התופעה דומה. אילו היה המדובר במצב שבו האובייקט הינו שווה ערך לעניין יכולותיו-הנפשיות-והמנטליות עשויים היינו להתקל בתופעה שבה נתקלים היינו במערכת יחסים דומה לזו הנורמלית.
כל אדם יבין שזה לא המצב. - מה ידוע לאותם "אנשי מדע" או "חוקרים" העונים ועוסקים בדבר בדבר מקור התופעה? ככל שניתן להבין, - לא כלום. - בכך העניין. ע"מ לבוא לידי מסקנה באשר להיות התופעה (של המשיכה ה-"חד-מינית") כזו או אחרת, - יש לעמד על הגורמים המביאים לקיומה. ואם אין אדם יודע דבר בנידון, - יודה בבורותו. אין זו בושה לכשעצמה. אין המדובר בהכרח בדבר שקל, היום, - באמצעות הכלים (העלובים למדי, אולי) שבידי העוסקים בדבר וסביבתם ה-"מדעית" להוודע בעניינו. - ככל שעשוי אדם להתרשם, - גם אם אין המדובר במה שנבדק והוכח בודאות, לעניין הגורמים, - אין הבדל, ביסודו של דבר לכל הפחות, - בין התופעה הנזכרת והנדונה-כאן לבין שתי התופעות האחרות שהוזכרו ואחרות קיימות.
- ככל שהגורמים אותם, - אין מקום להניח כי במקרים אחרים המדובר בשיבוש ובפגם או בחולי ואילו לעומת-זאת לעניין המקרה הנדון אין הדבר כך, ואין כאן אף צל צילם של פגם או חולי, והסובר אחרת הינו - משום מה - אדם חשוך. נהפוך הוא, אותם רבים הקוראים בקול גדול כי הינם "בצד הנכון של ההיסטוריה" (היפוכה הגמור של אמת) והמוצאים את המחזיקים - עדיין - בדעות שהוו ושררו תמיד עד להתהפכות שדברים-אלה-עוסקים-בה, - כחשוכים ו\או פרימיטיביים - (!!!) הם המעידים על עצמם כי הגיונם אינו הגיון וחשיבתם אינה חשיבה ונוהים הם כעדר של כבשים או כלהקה של דגים אחרי משמע אזניים שלא נבדק שיסודו ב-"מסקנה" שאינה מסקנה. - אין הבדל, ביסודו של דבר, ככל שניתן לשפט, - בין פדופיל לבין הומוסקסואל לבין בן-תופעה- [דומה-] אחרת שאין שמה מוכר לי לעניין התופעה שבפנים האורגניזם המביאה לידי התופעה הגלויה. - ומכל הנביאים הכוזבים בשער אין אחד (למיטב ידיעתי ז.א.) שיבוא ויאמר דבר אחר. - רוצה לומר כי ככל שניתן לשפט הדעה ששררה מאז ומתמיד עד לעשורים האחרונים (אולי לפני כ-30 שנה בקירוב) אין בה פגם ובניגוד לכך דווקא זו העכשווית והמתחדשת מגוחכת וריקה.
- אין המדובר בשגיאה גרידא. שגיאות קיימות לכאורה מטבע הדברים. - "Accidents will happen." אבל קיימת שאלה של סדר הגודל. וכאן רעיון שאינו מבוסס (ככל שניתן להבין) אפילו על כרעי תרנגולת בא לסלק תפיסה טבעית שאין בה דבר מורכב, - נכונה דווקא, - ומחשבה שמהווה בקירוב את האפשרות הגרועה ביותר של תופעת השכלתנות - (ניתן אולי להגדירה במידת מה כחשיבת סרק) את הרובד הדל והעלוב ביותר של חשיבה שאינה מסוגלת להתחבר אל המציאות כמות-שהיא, - זוכה לפופולריות שֶׁלְמִי-שמודע-למצב-כמות-שהוא קשה - בבירור והלכה למעשה, - להבין ולקבל את אפשרות קיומה. המצב שבו חלק כ"כ ניכר (ולא משנה מה האחוז המדויק) מן האנושות מקבל דברים הנוגדים כמעט ב-180° את האמת ואת המציאות, - בהעדר ביסוס אפילו לכאורה, - (הדברים המובאים לעיל ככלל צריכים היו להיות מיותרים, - אין כאן אבחנה עדינה, - יש כאן אשליה של טיעון מדעי שאם נשווה את חזקו לרצפה או תקרה של מבנה בטון משול הוא לדף נייר) ולא זו בלבד אלא שהשכם והערב (ובמפורש כך) נשמעים קשקשנים בשער שיוקיעו (כאילו הם הנאורים והם המתקדמים) את המחזיקים בדעתו של כותב-שורות-אלו, - ושיהללו את נעלותה-כביכול של תפיסתם הבורה והאומללה, - המצב שבו לא זו בלבד שהצעדים הם בכיוון ההפוך אלא שהפכו הדברים לכה-מקובלים כאילו מאמינה האנושות כי זריחת השמש מתרחשת כשעה מאוחר יותר משהיא מתרחשת-הלכה-למעשה ושקיעתה כמחצית-השעה כנ"ל, - ובטחונם העצמי של הדוברים כאילו מוחלט ושלם והמון עם מאחריהם תומך בגאון, - מצב זה קשה הוא לתפיסה ומהווה תופעה חריגה ומוזרה וקשה. דומים הדברים לבטחונם העצמי של הגוזרים את דינו של גלילאו גלילי בשנת 1633 אשר הגדירו את רעיונותיו בשלהם נהגו כאמור כמגוחכים, (absurd) בנוסף לתפיסתם את אלו כמושחתים מוסרית. עם זאת, - אז הייתה תפיסת הסמכות של הדת ומוסדותיה מקובלת ונפוצה ושוררת ככלל, - והיום אמורים אותם לצים המפיצים רעיונותיהם הדלילים והרדודים להאמין בצרך הידוע לבדיקה אובייקטיבית ולרציונאליות שאינה תלויה בנורמטיביות דתית או חילונית. ואעפ"כ, - כידוע, - וכמופיע בכל אשר נפנה, - ככלל, - התופעה של גורמים שונים, ולמותר לציין כי ממלכתיים ביניהם, - ישאו בגאון את ההבל הריק ויפארוהו כאילו המדובר בערכים נישאים שאין נאורים מהם, - בשמחה המסגירה צְפִידוּת הכרתם וסרק חכמתם הנעדרת, - ובששון המבקש להעמידו כענני השמים וכוכבי הרקיע המנחים את האנושות בכללה במסעה אל האור, - תופעה זו שרירה וקיימת, ואינה צפויה להעלם, - ככל הנראה - חרף טענות אבות הרעיון ומחזיקיו בדבר ביקורתיותם ורציונליותם. התייחסתי גם כאן.
