- As for the blog's name: -


I was @ Gustav Ericsson's sight, - Anzenkai, and I was looking at Nishijima Roshi’s calligraphies over there. Particularly there is one - "seki shin hen pen" - about which Gustav has earlier said in a blog post that it is Nishijima's favorite phrase from Master Dogen.

This seemed strange to me. It was not what I would expect Nishijima Roshi's favorite phrase to be. It seemed it could be some Rinzai master's favorite quote, - it seems to express continuous and constant sincerity, - but it did not seem to fit my view of the way Nishijima Roshi saw things.

So - consequently - I tried to think what would I expect his favorite quote to be. But all phrases I could think of did not seem to fit just what I might have had in mind.

So I tried to come up with what I would see it as, - and what I have come up with - is - "this universe out here".

- And this seems to be the right name for this blog here too.


- Definitely.                                                 ________________________

the Wisdom of Men

The following has been written on December 5th 2024. - As you can see in Hebrew. - At first I did not intend to have it on the blog. But as you see it is.

- FWIW -




חכמתם של בני אדם

במדינה אחת לא היו אלא עיוורים בלבד. - ידוע היה שם בדבר האור. היו רואים בעבר. כבר לא ידוע מתי. - אבל מסיבה שאינה ידועה דווקא לא עוד ראו התושבים שם בעיניהם. מפאת הזמן הרב שחלף גם לא עוד האמינו כֻּלָּם באמיתות הדברים הנושנים בדבר היכולת המופלאה שאינה עוד מוכרת.

- המדע חקר את הנושא. נמצאו כתבים בעניין. - נותרו אולי כתבים ואולי אפילו ספרים ממשיים של רואים של ממש אשר לא ראו צֹרֶך מיוחד להתייחס לנושא מכיון שלא חזו את הבאות. - לא התייחסו לתופעה כמופלאה אלא פשוט מטבע הדברים ארע שנזכרה בטבעיות בדבריהם. - והיו גם דברי המדענים.

- אלה חקרו והעמיקו בנידון. כתבו ספרים וספרים נוספים ועוד כרכים באותו עניין שממשיכי דרכם נמצאו מסוגלים לקרא ולהתעניין בהם. - הכירו ראשית את הספרים העתיקים שלא הוקירו את המדע דווקא ושבו והביאו גם הם עצמם את מחשבותיהם הרבות והמתרבות שוב ושוב בעולמה של האקדמיה. - עלו תאוריות מתאוריות שונות בהתייחס לתופעה המוזרה הנשמעת כְּנֵס גמור. - ישבו תלמידים שנה אחר שנה ולמדו והשכילו ואחר הפכו תלמידי מחקר ואחר חוקרים שאינם נקראים תלמידים עוד. - מבנה מורכב של רעיונות שונים המפרים זה את זה הלך והתהווה עד שנדרשו שנים של שקידה ופקחות לא מבוטלת ע״מ לעמד על מלוא היקפו ועל פרטיו הרבים.

ופשוטי העם ידעו כמובן בדבר כך. וזכו המשכילים באותו עניין, כבעניינים אחרים, - שם - לכבוד והוקרה - במידת מה לכל הפחות, - מכלל הציבור. - אין זאת דווקא שעמד העניין בראש מעייניהן של הבריות ככלל שם יום יום, - אך ככל שנזכר או הוזכר מובן היה שיכולותיהם של העוסקים בדבר אינן יכולותיו של כלל הציבור והמדובר בבבני אדם שאין להקל ראש בכשרונם.

עשו הנוגעים בדבר כמיטב יכולתם לעניין זה והידע נראה היה כהולך ומתרחב, - אף ששפת-הדברים והעגה המקצועית המתפתחת לא נהירים היו, - כדרכם של דברים מסוג זה, - לכלל הבריות. - הגיגים רבים בעניין התמונה הנתפסת בעין שלא עוד מוכרת היתה שם עלו וצצו, - ותאוריות מבריקות לכאורה התפתחו עד כי רֹאשָׁן בשמים כמגדל בבל. - לא היו העושים במלאכה מקלים ראש ברצינות עיסוקם, ולא מצאוהו מבדח או קליל, שלא לומר כמובן חסר ערך. לא יתכן כך.

יום אחד, - כדבר מופלא שבמופלא, - נמצא אדם שראייתו החלה מופיעה. ראשית כהבחנה גרידא בין אור לְחֹשֶׂךְ. יום ולילה. - לא הבין תחילה, - יתכן, - משמעות הדבר. אחר באיטיות רבה ובקצב שאינו מובחן אפילו בנקל קנה מבלי שעשה דבר לשם כך תחילתה של ראייה. וזו מתבהרת ומתבהרת לאיטה ומתחדדת עד להבנה ראשיתית האומרת רְאִיָה מהי.

פנה, כבר בראשית הדברים, - אל העוסקים בתחום באחת האוניברסיטאות הידועות. - פגש פרופסור ידוע שֵׂם וּבִּקֵּשׂ להתייחס בפניו אל התופעה שאבדה כאמור בנבכי העבר הלא-ידוע. – האחרון בא לידי תמיהה רבה, - כיצד זה אדם פשוט שאינו משכיל כלל יבקש לבוא ולומר כך או אחרת שעה שאחרים כידוע באים לידי לימוד רב וכבד-משקל שנים רבות, - תוך שמכירים הם ביסודיות רבה שֶׁשּׁוֹטֶה לא יהא מסוגל לה את כתבי-קודמיהם הרבים-אף-הם, - רוצה לומר נוכח כישוריהם ושקדנותם של אלה? - מסר המלומד לאדם האמור כי ראשית מוטב לו שימצא את דרכו אל חוג מתחילים הפותחים בלימודיהם בשנתם הראשונה, - וישקוד במידה הראויה, - ויכיר וילמד כדרכם של רבים את מחשבותיהם של רָמֵי הדעת שעסקו בעניין בעבר הקרוב והרחוק, - ואין מקום כי יאוץ וינהג בגובה לב מתמיה ובלתי סביר. - הניח האיש לאותו אדם ופנה לאחר. ושוב נתקל בתשובה דומה. היאך זאת מבקש בור, ואולי אפילו בור גמור, - להטריח ולהטריד מלומדים מן השורה הראשונה מבלי שלמד דבר? - ושוב נִסָּה האיש, - ופנה בנמיכות אל מי אחר אשר לא נמצא דווקא מגדולי המשכילים אף כי אף הוא מאנשי הממסד האקדמי ומלומד גם הוא שאינו קוטל קנים, - מי מן המשכילים שקנו שנים של לימוד ומחקר אך אינם מן הידועים ביותר דווקא, - ושוב, - גם אם בעדינות רבה יותר אולי, - הוצע לו לעסק בהכרת-כתביהם-המלומדים-של-המדענים-קודמיו, - טרם שיבקש - כמובן - להציע מחשבות או רעיונות משל עצמו.

- לעניינו של אותו אדם, - כאמור, - גם אם תחילה לא התוודע אלא אל יכולת ראשונית להמצא מסוגל לומר באם חשיכה סביב או אור, - (דבר שיתכן וְיִמָּצֵא חסר משמעות לדידם של הסובבים אותו) הרי שאעפ״כ לאחר מכן מצא עצמו מתקדם, עקב בצד אגודל, - ובלא להדרש לכוונה כלשהי מצידו דווקא, - לקראת ראייה של ממש. - אם ראשית בפנותו אל אנשי האקדמיה הָווּ דבריו וראייתו עמומים ותחיליים, - בהמשך לכך הָוָוה כאמור. - גם בטחונו, - בעל כרחו דווקא, - ומטבע הדברים, - גבר. ושב וְנִסָּה עקב כך ושב ונסה לטעון דברים בפני ראשי הציבור העוסקים בתחום. המלומדים כמקדם שרבים היו במוסדות שונים ששמם במקרים רבים הולך לפניהם. - ותחילה זכה לתשובות מנומסות של בני אדם שכל רצונם שלא יפריעם מלעסק במלאכתם-רבת-החשיבות ולא יגזול מזמנם, העומדים על בורותו ופקחותו שאינה מן החריגות, - המבקשים להבהיר לו את המובן מאליו הידוע בד״כ לתלמידיהם אף טרם שיחלו בלימודיהם. - ועם שלא חדל מדרכו והוסיף וּבִּקֵּשׂ להציג חידושו הפך ידוע ומוכר במידת מה בחוגים המדוברים, - ונזכר שמו ככלל בחיוך סלחני ומשועשע של הפקחים שבבני אדם. - כך היה ומובן - הלא - לכל, - כי דרך אחרת אֵין. - התרחב שמו ההולך לפניו עד כי עוד טרם יאמר דבר מובן היה המצב. - ובמידה של יאוש בִּקֵּשׂ דרך אחרת, - ופנה כשנזדמן לו אף אל אחרים שאינם מגדולי המלומדים ואף אינם מלומדים ביסודו של דבר כלל והציג את שהיה בפיו. - וכמסתבר בין אלו היו דווקא מתי מעט שהיטו אמנם אוזן ומצאו עניין וראו חשיבות ובחרו שלא להרפות ממנו ומדרכו. אלא שמתי מעט אלו נותרו מתי מעט.

ככלל נמצא האיש כהלצה. כך נראה. - לעג הווה מנת חלקו ומובן היה כי מקום שדבר אחר אינו עשוי להיות צפוי הטעם להוסיף ולפנות אל גבוהי המחשבה ומיומני הדעת מצומצם במובהק. ואינו הולך ומתרבה אלא להיפך.

- מקום שאמורים היו דברים בדברים חסרי-טעם והבלותיים הפך שמו לנרדף להם, - והיה לכינוי לַמְּגֻחָכִים וּלְעֲלוּבִים שבבני-אדם הנתפסים לרעיונות סרי טעם שאין בהם כלום ואין בהם ממש. - הכיצד יאמר נואש? עיניו הלא רואות את אשר לפניו. - אף לא יחפץ בכך הרי יום-יום ושעה-שעה עדות שלא יוכל להתכחש לה לנגד עיניו אלו. - ולמולו - מלומדים רבי-דעת ורבי-ידע אשר אינו מכיר אף את תחילתו - וְיִמָּצֵא ”ידע“ זה חסר טעם וחסר ערך ככל שֶׂיִמָּצֵא. - עולם כמנהו נוהג, ומדינה כמידת חכמת בניה.

- קבוצה מצומצמת עִמּוֹ, - ומנודה הוא ע״י בני-אדם חפצים בטוב וטובי לב אשר יבינו אמנם כי אין לאוץ או להזדרז ולהעמיד פנים כי יודע הוא את אשר לא למד. - הַלְחִינָם שקידתם של רבי הדעת היושבים במגדל השן ומורמים הם מֵעָם? - כיצד יתכן? - אין זאת אלא כי גובה לִבּוֹ היה לו לרועץ והביאו לידי רעיונות שוא שאך שוטים - רחמנא ליצלן - יענו בהם. - ידוע הלא כי תקרה כזאת. יתכן ואדם שאינו משכמו ומעלה יפול קרבן לגאוותו זו וידמה בנפשו דבר - אך ע״מ להיטיב תחושתו ולדמות עצמו גדול וטוב יותר משהינו. - מובנים הדברים לכלל החברה. ומשעשע הוא. כמסתבר. אין כועסים עליו. ולמה יכעסו? רצונו, - יוסיף ויעסק בהבליו, - רק אל יגזל זמן רב מדי מזמנן של הבריות. - הַרְאִיָה - הבקיאים בקיאים בה. שנים ענו בנושא. שוב ושוב. יום יום. רבים יֵדְעוּ זאת. - וחכמים מקרב החברה והיישוב יבינו מצב הדברים ולא יבטלו זמנם, - שלא לומר משאביהם, - על רעיונות סרק של תמהונים מסוג זה. סוף דבר, - הכל טוב, - הכל לטובה, - אין רעה, - ואין רעה כאן. - וְיִשָּׁכַח אדם זה עם השנים כמו גם רעיונותיו המוזרים, - שאינם הולמים את האינטליגנציה המשמעותית הנדרשת לשם התקדמות החברה במסלולה הבלתי-ידוע.

ואם אל בשמים יצחק או יבכה, - וימים רחוקים יזמנו אולי אמת, - אך עתה השטות תמשול בכיפה, - והעדר יוסיף כדרכו משכילה.

At present I don't know when will I schedule it. But I will later. So far.



End of post.

(12.5.2025) - Fuck them all - (12.5.2025)

People seem to be generally altogether blind to the fact intellectualism shallows a person’s mind. - Not only intellectuals I guess. - Those who have the tendency to be or become intellectuals may be likely to miss the point. - What is intellectuality? - What is it? - There is this kind of thinking. - What is it about? - It is not about seeing things. It is not about seeing reality. - It is not about noticing fine details or subtle phenomena before one’s eyes. - It generally always is about mere deduction. Sometime right, sometimes wrong. - An intelligent person can understand a list or a structure of details presented to him. (Or her) This is in a way a very rough ability. - People possessing it sometimes have a very poor personality in other aspects. - Though typically such ones will be unable to appreciate the value of what they lack.

- Things can be quite amazing, - as I have come to testify to recently. - It may be accepted that children too, - clearly and unarguably while not having acquired maturity, - possibly in any way at all, - can be at times very intelligent. - This is not a new argument, - I believe. - Wisdom is not like that. - It is fundamentally related to one’s personality. - For observing reality, - intelligence alone - merely being clever, - is never enough. It can only assist other abilities. Else than very easy or simple cases. - Understanding one’s surroundings and situation in an integral manner as a practical and real tool relies on something else. - But when one - out of not being aware of what I am trying to say here, - adheres to intellectuality, - adopts it into his or her personality, - fills his or her mind and thought with this rough manner of constructing things, - then other - more significant and refined abilities humans are endowed with, - may degenerate.

Or may not develop if this is in an early age when they have naturally not appeared yet.

- Intellectual thinking is detached thinking. - Fundamentally it does not have a living link to reality. Intellectuals would not understand what this is all about. - Intellectuality is basically about receiving a set of details and concluding what one can off them. - There is no harmony, - no living sense of measure, - no integral ability of seeing in depth beyond this. - It is quite unrelated to one’s inner qualities. We know today no man can beat a computer in chess. - But a computer can never match the initial learning of a baby since birth up to his (or her) third year. - A troublesome point is that just for those this is meaningful it may be far from easy to understand the issue. - You will not understand it intellectually. - You need to apply a different kind of thinking. - Not one absent, necessarily, - but one that would be often and typically put aside by the silly guys involved. - The features necessary for the more essential levels of thought are altogether different, - and the tendency among intellectuals with their materialistic ideas and tendency will be to altogether be unable to understand the value of developing them. - To look down at these. - Their abilities to work on these will - at first at least, - not be great, - because of the degeneration caused by emphasizing this shallow level of thought, - but anyway they are far from appreciating the need, - among other things at least because of living where others too share the similar attitudes.

- The degeneration caused may not be paralleled to a computer. - It is also a matter of what happens in the body. - While certain features gain the resources others lose. If muscles work they develop. No secret. - Also with other things. But here the situation seems to be that while resources are channeled one way other potential abilities lose, - particularly when these are things perhaps somewhat hidden, - which anyway do need some intentional development off one’s life. - So while one - a man or a woman, - most likely already as a child, - treads this wrong path, - and qualifies his or her thinking only in this obvious and rough manner and route, - stupidity takes place, - often, - and the wrong view thus coming about keeps one from changing things in a hopeful manner. In the past things have not been like this. Though of course man was not more developed. - It is not so much that people today are [potentially] worse, - but rather the situation drives some – not few, - in this miserable path losing liveliness and essence. It may be unnecessary to add that those referred to would often find this reference to essence quite meaningless, - “what is essence?” - they might ask, - imagining it is nothing more than an emotional idea of those inferior to them. Such is the world. So far.